רבים מאתנו חיים בתוך שגרת חיים, במעין רוטיניות, ולרוב מתוך דפוסים חברתיים המכתיבים את אורח חיינו. כשאנו עוצרים ועושים את אותו חשבון נפש עם עצמנו, עולות תהיות רבות:
האם זהו אורח החיים בו היינו רוצים להמשיך לחיות? האם זה באמת מה שאנו רוצים? האם השגנו את היעדים שהצבנו בחיינו? איפה טעינו? מה לא עבד בדיוק?
ושאלת השאלות - האם אנו רוצים שכך יראה עתיד חיינו או שאנו יכולים ליצור עתיד טוב יותר עבורנו?
וכאן נכנסים לתמונה המאמן האישי והאימון.
מהו אימון אישי?
אימון אישי זו הדרך של המתאמן להתבונן על חייו באמצעות 'מראה' אותה מציב לפניו המאמן.
כיום קיימות שיטות אימון שונות ומגוונות, שחלקן אף משלבות טכניקות מהמזרח הרחוק. על אף השוני בין השיטות, כולן ממוקדות בדבר אחד – השגת יעדים אותם בוחר המתאמן.
אימון אישי (coaching) הוא מושג הלקוח מעולם הספורט והכושר גופני. ה-coaching הוא תחום חוץ-אקדמי. תחום זה התפתח מתוך סדנאות שהועברו בארצות הברית ובאירופה בנושא העצמה והתפתחות אישית, סדנאות בהם ביקשו המשתתפים לעשות שינוי בחייהם. בעשרים השנים האחרונות הסדנאות התעצמו, אף התמסדו, ומשכו משתתפים רבים שביקשו ליצור שינוי בחייהם.
מה תפקידו של מאמן אישי?
תפקידו של מאמן אישי לחיים הוא להנחות, לתמוך וללוות את המתאמן לאורך תהליך העצמה וההתפתחות האישית שלו. להחדיר בו מוטיבציה ולעודד אותו להשתמש בכוחות העצומים שכבר טמונים בו, לעקור מהשורש את אותן נקודות חולשה המעכבות אותו מלהשיג מטרות, לחזק את המקומות שהוא טוב בהם, וזאת בעזרת הנסיון, הכלים והטכניקות המגוונות העומדים לרשות המאמן, כאשר האחריות והמחויבות לפעול ליצירת שינוי – היא על המתאמן!
על ידי שאלות אותן שואל המאמן והתשובות המצויות אצל המתאמן, נלמדות תובנות חדשות, לאורן לומד המתאמן לראות את החיים מזוית אחרת.
המתאמן הוא זה שקובע את תחום האימון בו הוא מבקש לעשות שינוי על מנת ליצור מציאות חדשה ורצויה עבורו, קובע את המטרות אותן הוא רוצה להשיג, ואת אופי וקצב האימון. אופי האימון שונה ממתאמן למתאמן, והוא תלוי בצרכים השונים של כל מתאמן.
אימון אישי לחיים אינו יעוץ או טיפול מכל סוג שהוא, וכי מאמנים אישיים אינם מטפלים או יועצים .
בשביל מה אני צריך מאמן אישי? מה זה יעזור לי?
להרבה אנשים קשה להכיר בצורך שלהם לקבל עזרה. וכאן, לאגו יש מקום משמעותי בקושי זה. אנשים אלו חושבים שהם כבר יודעים הכל על החיים ואין מה ללמד אותם. האמת היא – שהם לא אשמים בתפיסה זו. כך הרגילו אותנו מגיל צעיר. לדוגמא, כשנתקלנו בקשיים ולא יכולנו להשיג דברים, לימדו אותנו ל 'קפוץ לבריכה' (הגם שלא ידענו לשחות). לא לימדו אותנו שחיה. ישר זרקו אותנו למים, והיינו צריכים לשחות, עם כל הקושי, לבדנו. וכך למדנו להסתדר בכוחות עצמנו מבלי לבקש עזרה, על אף שלעיתים היתה סכנת טביעה.
נכון שכולנו יודעים וסיימנו לימודים, ורכשנו השכלה בדרך זו או אחרת, אך מעטים מאיתנו מיישמים את הידע שנרכש. וכאן נכנס הצורך באימון אישי ומאמן לחיים, שיקנה את הכלים המתאימים איתם תוכל לנווט את חייך למקום טוב יותר ולהשיג תוצאות רצויות – תלמד שחיה כדי שתוכל לשחות למרחקים ולהגיע להשגים.
מה ההבדל בין פסיכולוג למאמן אישי?
באימון אישי לחיים, בשונה מטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, על המתאמן להיות אחראי על חייו, על הדרך שבה הוא פועל ועל התוצאות.
בקרב הציבור רווחת התפיסה לפיה אין כל הבדל בין עבודת המאמן לעבודתו של הפסיכולוג, ולכאורה שניהם פונים לאותו קהל יעד. ישנו הבדל משמעותי בין השניים.
אציין רק כמה מההבדלים שבין מאמן לבין פסיכולוג.
מאמןאינו תרפיסט. אינו עוסק בריפוי הנפש ואינו נותן טיפול מרפא. למאמן אין כלל הכשרה לעסוק בצד הנפשי של הלקוח ולנהל שיח עם מטופל הזקוק לטיפול נפשי מרפא. פסיכולוג מטפל באנשים שיש להם, בעיקר, בעיות נפשיות, המעיקות על התנהלות חייהם. בוחןעברוהווה על יסוד נפשי, ונעזר בכלים העומדים לרשותו לצורך הטיפול. מאמןאינו בוחן את עברו של המתאמן מההיבט הנפשי. תפקידו של המאמן לעזור למתאמן לתכנן את עתידו כפי שהיה רוצה לראות את עצמו בעוד פרק זמן מוגדר, לסייע לו להגדיר מטרות וליצור שינוי במציאות חייו לעתיד טוב יותר. המאמן מסייע למתאמן לשפר את עתידו.
באימון הלקוח הוא – מתאמן. הוא זה הלוקח אחריות ומחוייבות מלאה על חייו, על האופן בו הוא פועל ועל התוצאות שהוא משיג.המתאמן הוא זה היודע מה טוב יותר עבורו. וכמו בספורט – הוא האחראי על הצלחת האימון ותוצאותיו. בטיפול פסיכולוגי הלקוח הוא – מטופל. האחריות מוטלת יותר על המטפל, שנתפס כמי שיודע מה טוב למטופל.
ציטוטים להאיר את יומכם
כל אחד רוצה להגיע לפסגת ההר, אבל האושר האמיתי, תחושת הסיפוק והקידום מתרחשים בעיקר בזמן הטיפוס
